תקציר: סיפורה של הרבנית מתחיל בהונגריה של טרום מלחמת העולם השנייה., עובר דרך מחנות ריכוז ומסתיים בישראל, במושב יסודות. סיפורה הוא ביפור של גבורה יהודית ואמונה תמימה. סיפור אישי ומרתק וביחד עם זאת סיפורו של דור הולך ונעלם.
קטע מתוך הספר: "אבא," רצתי לעברו, "הנעליים שלך, הנה הן." אבא הביט בי בעצב. הוא לא שמח בנעליו, ואני, לא היה לי זמן להתפלא על תגובתו. רכנתי לפניו בדממה ונעלתי לו את נעליו, כאילו הייתי אני המבוגרת בין שנינו. דומה כי הוא לא שם לבו אף לזאת. שרכתי את שרוכי הנעליים בחזקה ונעמדתי מתנשפת,. מאושרת לרגע. "מי זו?" שאל את אבא אדם בעל חזות דתית שעמד בסמיכות אליו. הוא התרשם מהמעשה שלי. "זו אסתר, המזיניק'לה שלי." ענה אבא בגאווה. האם עיניו הרציניות חייכו לרגע, בטרם כבו?