תקציר: מסעו של הרב נתן דה-פריס נפרס על פני כמה ארצות. סיפורו מתחיל באמסטרדם שבהולנד, בין שתי מלחמות עולם, בהיותו ילד למשפחה אמידה, עובר דרך אנגליה ואירלנד, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה – חלוץ ובחור ישיבה ומסתיים בישראל בחיים יהודיים מלאים ועמוקים, בירושלים וברעננה.
מתוך הספר: ב-ט' באב תרצ"ו, ה-28 ביולי 1936, השתנה עולמי באחת. באותם ימי קיץ נסענו לחופשה משפחתית. ב-28 ביולי (אחר כך התברר שחל בתשעה באב) ישבתי ליד הפסנתר וניגנתי. טענטע מַפְּ ומשפחתה הגיעו לבקר וכולנו היינו נינוחים ושמחים. לפתע האירו את החדר ברקים בוהקים וקולות רעמים הדהדו ממרחק. הייתה זו סופת רעמים איומה שהחלה בלי התראה מוקדמת. החלטתי לתרגם את קולות הסערה לשפת המוזיקה בעזרת הצלילים הנמוכים של הפסנתר. הפניתי את גבי לנוכחים. הייתי מרוכז בנגינה, ולא הבחנתי בדרמה שהתרחשה מאחוריי. פאפי התמוטט ונפל לרצפה, מחוּסר הכרה (איני יודע אם נבהל מהסופה או קיבל מכת ברק). אל הבית הוזמן רופא. לצערי, לא הצליחו הרופאים להציל אותו והוא נפטר, בן 59 בלבד. כל הלילה התהפכתי על משכבי. הרגשתי כי עם מותו הפתאומי מוטלת עליי אחריות כבדה לשמור על משפחתי, וכל הלילה סער לבי מעצב ומגעגוע…